מול נוף הגלבוע

הבית, חזית קדמית: קומפוזיציה מבנית הנדמית כאילו נחצתה במרכז לשני גושים זהים עם פרק ניתוק ביניהם. הגג המעוגל עשוי אלומיניום בגימור המדמה אבץ, ופרק החיבור משלב בטון מוחלק ועץ שבתוכו נטמעת דלת הכניסה.

תהליך תכנונו ועיצובו של הבית הפונה לנוף הגלבוע התחיל עבור האדריכלית עדי ארונוב כבר בשלב בחירת הקרקע עליו נבנה, ומטבע הדברים יפי הסביבה בה הוא ממוקם היווה נקודת מוצא לקונספט רעיוני שטוותה עבורו תוך מתן דגש על קשרי חוץ ופנים. 

מבואת הכניסה החיצונית: שתי ויטרינות גדולות המשתלבות משני עבריה חושפות חללי פנים, וגשר שמתחתיו בריכת נוי חוצה את שטחה ו"חודר" פנימה לאחד מהם (חדר רחצה). פתחים: "קליל".

במבט ראשון נראה הבית כקומפוזיציה מבנית שכמו נחצתה במרכזה לשני גושים זהים שהופרדו זה מזה באמצעות פרק ניתוק, אך מבט שני ומובחן יותר כבר מגלה שהזהות אינה מוחלטת. כך, לדוגמה, מידתם השונה של הפתחים שנפרצו בהם, או קיר בטון שכמו מגיח מגוש אחד בלבד ומתברר כ"שייך" לקוביית בטון המשתלבת בחזית המערבית של הבית, אך אינה נצפית במלואה מהחזית הקדמית. 

חזית דרומית עם שערים

שני גושי המבנה מקורים בגג אלומיניום מעוגל בגימור המדמה אבץ, ופרק הניתוק ביניהם משלב קיר בטון מוחלק שבוצע ביציקה באתר עצמו, וחיפוי עץ שבתוכו נטמעת דלת הכניסה. "קיר הבטון של הכניסה מתכתב עם קיר הבטון הצדדי שמופעו האופקי מייצר ניגוד ויזואלי לגג המעוגל, והבחירה בחומר נעשתה בגלל התיישנותו הטובה" מבהירה ארונוב את מה שמתחוור בהמשך כגישה המאפיינת את תפיסתה אשר ככלל שמה דגש על חומרים - בין אם על איכות מופעם, ובין אם על שילובים שונים ביניהם ליצירת מתח ועניין.

קוביית הבטון המשתלבת בחזית המערבית ומתוכננת עם מעין מגרעת המייצרת פטיו אינטימי.

את שביל הכניסה לבית חוצה גשר שמתחתיו תוכננה בריכת נוי, ואם "על פניו" החזית הקדמית נראית אטומה יחסית הרי שתחושה זו נעלמת באחת כשמגיעים למבואה החיצונית: משני עבריה משתלבות ויטרינות גדולות כעין שני פתחי תצוגה ה"מכניסים" את הבאים לתוך הבית פנימה עוד בטרם חצו את סף הדלת - האחת חושפת חדר משחקים/ ספרייה והשנייה חדר רחצה, שאל חללו אף חודר הגשר החיצוני. את החשיפה הלא מצופה מסבירה ארונוב כרובד נוסף של קונספט קשרי החוץ והפנים של התכנון, אשר כאן בא לידי ביטוי נרמז ולא שגרתי אותו היא מכנה "משחק של אנשים ואדריכלות, המתקיים על קו תפר בין עניין ארכיטקטוני לבין מציצנות אנושית טבעית. לא מציצנות מהסוג האסור כמובן, וברור שהחשיפה מותנית בפעילות שמתקיימת בחללים אלה בזמן נתון". 

מבט מהכניסה לבית: מרחב שמרביתו הינו חלל גבוה תחום בפתחים גדולים החושפים את הנוף כשצורתם נגזרת מהגג המעוגל. מימין נראית קומת הגלריה העליונה, וקיר מחופה לבנים מגדיר את אזור הסלון במרחב הפתוח. ריצוף: אריחי גרניט פורצלן המדמים מראה של בטון. ריצוף: "מודי", וילונות: "אורגון", תאורה: "לוגו תאורה".

מלוא עוצמתו של דיאלוג החוץ-פנים מתגלה בכניסה אל הבית פנימה, לחלל הנפרש כמרחב פתוח שמרביתו מתנשא לגובה כפול והוא תחום בפתחים הפונים היישר אל הנוף המרהיב ומעניקים לו את הנוכחות הראויה. 

תכנית

את זרימת התנועה במרחב הנחתה פרוגראמה אשר לצד דגש על קשרי חוץ-פנים התמקדה ביצירת נוחות פונקציונאלית "הן נוחות מגורים בחיי יומיום והן נוחות לנסיבות של אירוח, בפרט נוכח הריחוק הגיאוגראפי של הבית מאזור המרכז ואורחים שמטבע הדברים אינם "קופצים" רק לקפה קצר" אומרת ארונוב, אשר בהתאם לכך ריכזה את הפונקציות המשותפות והחללים הפרטיים בקומת הכניסה, וייחדה את קומת הגלריה העליונה לשני חדרי עבודה, עם אופציה לשינוי ייעוד עתידי. 

מבט מהסלון אל עבר אזורי המטבח ופינת האוכל. פינת אוכל: "טורקיז".

הפונקציות המשותפות אמנם חולקות מרחב אחד אך כל אחת מהן מוגדרת בו בבירור, והחללים הפרטיים ממוקמים משני עבריו: יחידת הורים, חדר נוסף וגרם המדרגות המוביל לקומה העליונה שוכנים מעברו האחד, כמו "מאחורי" אזור הסלון, וחדר ילדים וחדר משחקים/ספרייה מעברו השני, בקרבה נוחה ומתבקשת לאזור המטבח וללב החלל.

חזית מערבית

 צד זה של הבית (החזית המערבית) כולל את קוביית הבטון המכילה את חדר הילדים וכן אזור המשויך לפינת האוכל ומשמש אותה, ואופן תכנונה עם מעין "מגרעת" מייצר פטיו קטן ואינטימי בו ניתן להסב לקפה של בוקר.

חזית מערבית

שפת החלל מודרנית וחמימה כאחת, ויותר מכל, לדברי ארונוב "שמה דגש על הנוף ואינה מבקשת להתחרות בו". 

שתי יחידות אורכיות עשויות קוריאן לבן ומקבילות זו לזו מייצרות "שדרה" נוחה לעבודה, ובתקרה הגבוהה משתלבות קורות עץ לבנות הנוסכות חמימות במופע הנקי-מינימליסטי. מטבח: "סמל".

לריצוף משמשים אריחי גרניט פורצלן איכותיים במיוחד המדמים מראה של בטון "אחד לאחד", את אזור הסלון מגדירים קירות מחופים לבני פירוק אפורות, עבודות הנגרות המוקפדות בוצעו מעץ אלון צרפתי המבליט ומדגיש המרקם החומרי, ותאורת החלל נרקמה תוך מתן דגש ליצירת אווירה ותרחישי אור משתנים. 

אזור הסלון: קירות מחופים בלבני פירוק אפורות שבאחד מהם משתלבים קמין ומסך הטלוויזיה. צבעוניות מאופקת-רגועה ונגרות מעץ אלון צרפתי. חיפוי לבנים: "קרן סטון", קמין: "אורטל", שטיח: "שטיחי איתמר", פריטי ריהוט: "אי.די.דיזיין".

בתוך כך היא מורכבת בעיקר ממגופי לד נסתרים ומגופים צמודי קיר המפיצים אלומות אור עיליות (אפ לייט) ותחתונות (דאון לייט), והגופים הדקורטיביים שמשתלבים עמם הינם גופים ממוקדים ה"עובדים" עם החלל כנדבך נוסף, ואינם משתלטים עליו בנוכחותם. אף הצבעוניות המאפיינת אותו מתונה ומאופקת, מתקבלת מגווני החומרים המשמשים בו ומגוונים בהירים כשמנת ולבן המשמרים את צביונו הנקי ואכן מותירים את הבמה למראות הסביבה. 

חלל שנכלל בקוביית הבטון ו"מסונף" לפינת האוכל. על חיפוי הבטון שהותר במופעו הגולמי במתכוון משתלב אחד הצילומים שנבחרו בהתאמה מוקפדת למיקומי תלייתם. צילום אמנותי: אליעד יהלום.

לצד נוף החוץ הקפידה ארונוב לייצר בבית גם "נוף פנים" באמצעות שילוב צילומים אמנותיים של נוף ואדריכלות מהעולם, כאשר לכל קיר מרכזי הותאם בקפידה צילום אמנותי המעשיר את חזותו, כמו גם את החלל כולו.

הסלון שבמרחב הפתוח מקיים קשרי עין ישירים עם שאר אזורי החלל, ובה בעת נקרא כאזור אינטימי מוגדר הודות לתקרתו הנמוכה וללבני פירוק אפורות המחפות את קירותיו. באחד מהם משתלבים קמין ומסך טלוויזיה, בעיצובו הנקי והמדויק משובצות עבודות נגרות שבוצעו ייעודית מעץ אלון צרפתי, ובחזותו המזמינה נמהל, כמובן, גם נוף החוץ. 

מבט מהמטבח אל עבר הגלריה העליונה, הסלון, והחלל המצוי מאחוריו בו ממוקמים יחידת הורים וחדר נוסף. אל יחידת הקוריאן הלבנה חוברת יחידה קונזולית עשויה עץ אלון צרפתי, ובחלקו העליון של הקור נראים הצילומים ששולבו בבית.

עץ האלון הצרפתי אינו משתלב גם במטבח הנוח שם הוא מנהל דיאלוג עם קוריאן לבן, ובתקרה הגבוהה של חללו הותקנו קורות עץ לבנות הנוסכות חמימות במופעו הנקי בעיקרו. פינת האוכל ממוקמת בנגישות נוחה למטבח, ובקרבתה לויטרינות התוחמות את המרחב היא מזמינה את המסבים סביבה ליהנות משילוב מנצח של מטעמים ונוף יפהפה. הפינה כוללת גם אזור שהתקבל מקוביית הבטון ומנוצל פונקציונאלית למיקום שידה לאחסון כלי האוכל, כאשר הקיר התוחם אותו נותר במופעו החשוף של החומר כ"עוד אזכור" לקשר עם החוץ.

החללים הפרטיים רוצפו בפרקט ועוצבו בנאמנות לשפת הבית כולו- גוונים בהירים המייצרים מראה נקי ומאוורר, ועבודות נגרות מעץ הנוסכות חמימות.

יחידת ההורים: מחיצת זכוכית חוצצת בין אזורי השינה, הרחצה והאחסון. ריצוף פרקט, חזיתות ארון מעץ בהן משתלב מסך הטלוויזיה ופתח יציאה אל החוץ.

ביחידת ההורים שולט גון לבן, והיא משתרעת כמרחב אחד עם מחיצת זכוכית המייצרת הפרדה/חיבור בין אזורי השינה, הרחצה והאחסון. 

קפידה וסגנון באזור הרחצה של יחידת ההורים: חיפוי קיר באריחים אפורים המהדהדים מראה בטון, יחידת כיור מרחפת מעץ, ואביזרים סניטאריים עשויים קוריאן. אביזרים סניטאריים ואביזרים משלימים: "מודי".

הטלוויזיה בחלל הוטמעה בתוך חזית ארון עשויה עץ, ובאזור הרחצה חופה הקיר באריחים אפורים המהדהדים משהו את מראה הבטון- הן כרקע ליחידת כיור מרחפת עשויה עץ, והן כמתח ויזואלי שנוצר עם אביזרים סניטאריים עשויים קוריאן. 

כמו כל חללי הקומה, כך גם יחידת ההורים צופה/מקושרת אל החוץ דרך פתחים גדולים, ומגלמת את קשרי החוץ והפנים שעמדו בבסיס התכנון. 

הבריכה שבחזית האחורית צמודה אל המבנה וזורמת עמו בקו אורכי.

ביציאה מחלל המגורים "נמשכת" בריכת שחייה שחלקה נצמד למעטפת הבית ומדגיש גם כאן את הקשר בין שני המרחבים, כאשר הגון הכחול שתורמת נוכחותה מוסיף ממד נוסף למראה הנוף המשתרע נכחה, מחדד את דיאלוג החוץ-פנים ומשלים את סיפורו של הבית הממצה עד תום את בונוס מיקומו בסביבת נוף כה מרהיבה.

החזית האחורית, מבט מהצד שחושף את כל מרכיבי המבניות: קוביית הבטון וה"מגרעת", החזיתות השקופות וגגותיהן המעוגלים, פרק החיבור ביניהן והבריכה.