בצמיחה מתמדת

שם המשרד: ניר-קוץ אדריכלים

שם הפרויקט: בניין ההנהלה הראשית – צ'קפוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ

מצוינות עיצובית וטכנולוגית, יצירתיות ותשוקה למקצוע ומודעות חברתית וסביבתית גבוהה – כל אלה מאפיינים את ניר-קוץ אדריכלים, המשרד שהקימו האדריכלים רני ניר ואריה קוץ בשנת 1988, ומתמחה בתכנון ובעיצוב בנייני משרדים, מתחמים מסחריים ובתים פרטיים, ופרויקטים בתחום אדריכלות נוף ותכנון ערים.

כיום מונה המשרד 14 אדריכלים, המלווים כל פרויקט מפיתוח הקונספט ועד לביצוע, ועובדים בצוותים משתנים בהתאם לאופי הפרויקט ולצרכיו, מתוך תפיסה שבניין טוב הוא תוצאה של עבודת צוות, תקשורת טובה והיכרות מעמיקה עם המקום והאנשים העתידים להשתמש בו. יחד הם מציעים פתרונות אדריכליים מתקדמים ויצירתיים, שיתופי פעולה בינלאומיים ומחויבות לסטנדרטים הגבוהים ביותר.

תקציר הפרויקט

בניין ההנהלה הראשית ומרכז הפיתוח של חברת התוכנה הבינלאומית "צ'קפוינט", שבנייתו הושלמה בשנה שעברה, ממוקם ברובע העסקים המתחדש של שכונת ביצרון בתל אביב, ומשמש כ-2,200 עובדים.

האגף החדש הוקם לצדו של בניין ההנהלה הקודם של החברה, על מגרש ששטחו הכולל כ-4,790 מ"ר, כדי לענות על הצורך בשטחי משרדים נוספים, לאור התרחבות החברה.

מתוך הבנה של דרישות הלקוח, חזון החברה והאתר שבו תוכנן המבנה החדש, וכחלק מגישתם לאדריכלות בת-קיימא, הציעו ניר-קוץ אדריכלים לשלב במבנה החדש כמה מרכיבים של בנייה ירוקה, בהם חללי אטריום בתווך שבין הבניין הישן לחדש וכן עיצוב מעטפת עם אלמנטים של הצללה אורגנית – "קירות ירוקים" – בחזיתות הבניין החשופות ביותר לשמש ישירה, הפונות לדרום ולמזרח.

המבנים חוברו באמצעות גשרים "מרחפים" בין שני חללי אטריום גדולים, שמתפרשים למלוא גובהו של המבנה הקיים. חללים אלה מייצרים מיקרו-אקלים נוח וידידותי, ומסייעים בבידוד התרמי ובנצילות האנרגטית במבנים. בד בבד נהנים המשרדים המקיפים כל אטריום מחשיפה רחבה לנוף פתוח מבעד לקירות הזכוכית השקופים.

מעטפת המבנה

עיצוב הקירות הירוקים והמבנה הנושא אותם נעשה בהשראת שדרות ההשכלה הסמוכות, ועצי האורן המיוחדים הצומחים בהן. הכנסת האור הטבעי, המסונן דרך חזית הצמחים של הקיר הירוק, התאימה לרוח הבניין, לבנייה הירוקה ולשקיפות הארגונית שהנהלת החברה ביקשה להדגיש. הקשר הישיר עם החוץ מעניק למשתמשים בבניין הכוונה מיידית, ושומר על קשר בין העובדים לחיי הרחוב, לשעות היום ולעונות השנה. החזית הירוקה הפונה לשדרות ההשכלה ולרחוב קפלן המנצח מעשירה את נוף הצומח ברחוב ומעודדת את המערכת האקולוגית בסביבה הקרובה.

מערכת הקיר הירוק מורכבת מקונסטרוקציית פלדה, הנתמכת בקיר המסך של הבניין, ומכילה אלמנטים קונסטרוקטיביים – דרך שירות מסבכת פלדה לצורך תחזוקה וניקיון, מערך אדניות והתשתיות הנדרשות כמו השקיה, ניקוז, דישון וכדומה, וכן אלמנט קישוטי חיצוני, המורכב מתיבות אלומיניום צורניות וגופי תאורה ליניאריים לאורכן.

"הקמת גן תלוי מחזית הבניין יקרה ביחס לקיר מסך עשוי אלומיניום וזכוכית בלבד," מסביר האדריכל אריה קוץ, אלא שלדבריו תוספת זו מהווה הגנה ניכרת על המעטפת הפנימית מפני קרינת שמש ישירה, ויוצרת זרימת אוויר אנכית מלמטה למעלה בתווך שבין הזכוכית לקיר הצמחייה, וזו מצננת את הבניין. "מחקרים רבים בעולם הוכיחו שבבניינים עם 'מעטפת מאווררת' יש יעילות אנרגטית גבוהה יותר", הוא אומר, ומעריך שהחזר ההשקעה אורך 10 עד 15 שנים.

מערכת ההשקיה של הקירות היא מערכת סגורה ובת-קיימא: גינות הגג ושני הקירות הירוקים הגדולים, שגובהם כ-48 מטרים ושטחם כ-2,000 מ"ר, מושקים בעזרת מערכת טפטפות והמים הזורמים בה הם מי עיבוי מוּשבים ומטופלים ממערכות המיזוג של הבניין.

חזית המבנה והכניסה 

אחד האתגרים בפרויקט היה התאמת קומת הקרקע של הבניין הישן לכיוון כניסה חדש, התוויית מהלכי תנועה שונים ויצירת הכוונה ברורה לעבר כל אחד משני האגפים. ניר קוץ אדריכלים בחרו להעביר את הכניסה הראשית למבנה החדש, ומיקמו אותה במפלס הקרקע של האטריום הדרומי, הפונה לרחוב קפלן המנצח. חזית הבניין סגורה בזכוכית שקופה, המאפשרת הפרדה בין שני המבנים בלי לפגוע ברצף הוויזואלי למתבונן מהחוץ.

חומרי הגמר שנבחרו לחלל הכניסה ממשיכים את הקו העיצובי של כל הבניין: זכוכית בדומה למעטפת הבניין, ועץ טבעי שמתחבר לכל התכנון הביו-פילי האורגני של האגף החדש. חלל הכניסה אינו ממוזג, שכן הוא נהנה מההגנה מפני השמש הדרומית שמעניק האטריום לחזיתות הבניין ומעודפי המיזוג של האגפים העוטפים אותו. הוא מכיל מרכז מבקרים, שימושים ציבוריים שונים וכן חדר כושר משוכלל, שבזכות קירות הזכוכית נפתח לשדרה ומעורר עניין בהולכי הרגל ברחוב.

באטריום הצפוני במישור מקביל מעל לשיפוע הכניסה לחניון, תוכנן אודיטוריום פתוח, שמתחבר ללובי הבניין, ונהנה מנוחות אקוסטית ומעיצוב חדשני בזכות "מפרשים" אקוסטיים ייחודיים שתוכננו במיוחד לחלל זה.

תהליך האכלוס של הבניין הסתיים בתחילת 2018, ואת מידת הייחוד שלו אפשר להבין גם מן העובדה שהוא נבחר להשתתף ב"סולאר גרילה – תגובה בונה לשינויי אקלים" – תערוכה בינלאומית במוזיאון תל אביב, העוסקת בעיר עצמה ככלי לשינוי.