" החלל עצמו הוא הרקע - משם הכול מתחיל לקרות"

המשרד של רון שפיגל, עיצוב: שפיגל אדריכלים, צלם: מקס דופלי

אדריכלות

" החלל עצמו הוא הרקע - משם הכול מתחיל לקרות"

"אנחנו לא מנסים להרשים בכוח", אומר האדריכל רון שפיגל על משרדו החדש בהוד השרון. בטון חשוף, תקרה גלויה ושקיפות מקסימלית יוצרים סביבת עבודה שמשקפת את תפיסת העולם של המשרד ומספרת סיפור על כנות ופתיחות

זוהר שחר לוי

6 דקות קריאה

לאחר שנים רבות בגבעת חן, בחר האדריכל רון שפיגל להעביר את משרדו, המתמחה בתכנון וביצוע פרויקטי יוקרה, לחלל חדש בבניין משרדים בהוד השרון. המעבר לא היה רק גיאוגרפי כי אם גם רעיוני, ביצירת סביבת עבודה שמשקפת את תפיסת העולם של המשרד. פתוחה, כנה, בוטיקית, ובעיקר כזו שמספרת סיפור.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

"הרצון היה לנצל את העובדה שאנחנו בקומה גבוהה, עם נוף המתפרס לכל עבר. לפתוח את המבט החוצה, להכניס אור, לראות נוף. אבל במקביל לא רצינו משהו מפונפן", אומר שפיגל.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

צנרת גלויה לעין

הבחירה הייתה ברורה בהשארת החלל חשוף ככל האפשר. תקרה חשופה, מערכות מיזוג וחשמל גלויות, צנרת נראית לעין. לא כהכרח טכני כי אם כחלק מהשפה האדריכלית.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

"חשוב לנו שלקוחות ירימו את הראש ויבינו איך הדברים עובדים. איך מגיעה התאורה, איך עובר הצינור של המזגן. יש פה סוג של כנות ואותנטיות. זה מחבר בין מה שקורה למעלה בתקרה, הבטון החשוף, לבין מה שקורה למטה, הפרקט, הריהוט", הוא מסביר.

התאורה עצמה ממשיכה את הקו הזה עם מערכת של צילינדרים שחורים, מפוזרים בנקודות מדויקות בחלל, כשצנרת חשופה מובילה אליהם ויוצרת מעין ציור תעשייתי עדין על התקרה.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

החלל המרכזי של המשרד הוא הלב הפועם. אזור עבודה פתוח הפונה צפונה, עטוף זכוכיות שמכניסות אור טבעי רך לאורך שעות היום. סביבו ממוקמים שאר החללים, אך המרכז נשאר ברור כמעין שולחן אבירים, כמקום מפגש, יצירה ושיח.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

כמו סטודיו

"רציתי שכולם ישבו יחד. זה כמו סטודיו, כולם עובדים אחד ליד השני, שומעים, רואים, מפרים אחד את השני. זה חלק מה-DNA של המשרד", אומר שפיגל.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

ואכן, המבנה הארגוני משתקף גם בתכנון. לצד החלל המשותף יש חדר עבודה פרטי לשפיגל, חדר ישיבות ופונקציות נוספות, אך הן נשארות משניות ביחס לליבת העשייה שמתרחשת סביב השולחן המרכזי. גם כשהוא יושב במשרדו, הדלת נשארת פתוחה והוא חלק מהתקשורת השוטפת. "זה משרד בוטיקי", מוסיף שפיגל, והתחושה הזו צריכה לעבור גם בחלל ולשרת אותנו, חשוב לי שתהיה תקשורת רציפה".

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

פלטת החומרים ממשיכה את הקו הישיר והלא מתאמץ. בטון חשוף, עץ טבעי ופרקט שמכניס חמימות, לצד פריטי נגרות ודלפק קבלה מקורטן שמוסיף שכבה תעשייתית מחוספסת. המחיצות עשויות זכוכית, שקיפות שמאפשרת מעבר אור ושומרת על תחושת פתיחות.

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

"הכל מאוד בסיסי"

גם אזורי הפנאי מקבלים ביטוי מדויק. המטבח, עם חיפוי אבן טבעית ובר ישיבה, מתפקד כפינת אוכל וכמרחב מפגש בלתי פורמלי. הכול מואר בשילוב של אור טבעי נדיב עם תאורה מלאכותית מדויקת.

החלל, ששטחו כ-140 מ"ר, מתנשא לגובה של כ-3.5 מטרים, נתון שמעצים את תחושת האווריריות והפתיחות. אליו מתווספת מרפסת של כ-12 מ"ר, קלילה ונעימה, שמציעה רגע של יציאה החוצה מהשגרה היומיומית.

צילום: צלם: מקס דופלי , האדריכל רון שפיגל

למרות שמדובר במשרד שמתמחה בפרויקטים יוקרתיים, דווקא כאן בחר שפיגל בשפה מאופקת. "הכול מאוד פשוט ובסיסי", הוא מודה. "החלל עצמו הוא הרקע, הבטון, האור, החומרים. משם הכול קורה".

צילום: צלם: מקס דופלי , עיצוב: שפיגל אדריכלים

"אנחנו לא מנסים להרשים בכוח. אנחנו מייצרים חוויה של עבודה, של שיתוף, ושל אדריכלות שמתחילה בכנות ונגמרת בדיוק", הוא מסכם.

תגיות: אדריכלים ומעצבי פנים בטון בטון חשוף עיצוב משרדים וחללי מסחר

" החלל עצמו הוא הרקע - משם הכול מתחיל לקרות"

צנרת גלויה לעין

כמו סטודיו

"הכל מאוד בסיסי"

כתבות נוספות